משרד הבינוי
והשיכון הכריז בשנת 1998 על מדיניות רשמית של פינוי בינוי. במסגרת פינוי בינוי
ניתן לקבוע סטטוס שבמסגרתו מוחלט להרוס בתי מגורים ישנים ולבנות במקומם בניינים
חדשים. משרד הבינוי הוא הגורם היחיד בישראל שרשאי להכריז על שטח מסוים כעל מתחם פינוי
בינוי, ועליו להמציא לשם כך צו הכרזה שיש לו תוקף של עד שש שנים.
יש הרבה מקרים
שבעקבותיהם כדאי להכריז על שטח מסוים כמתחם פינוי בינוי. ראשית, הפרויקטים מתאימים
לאזורים צפופים שבהם בנייני מגורים ישנים. מבני מגורים אלו לרוב לא עומדים בתקנים
הנדרשים מבחינת אסונות טבע ורעידות אדמה. הכרזה על מתחם לפינוי בינוי יכולה לשפר
את תחושת הביטחון של הדיירים ובאותה הזדמנות גם להעלות את ערך הנכס. שנית, פינוי בינוי
מיועד לטפל בנושא של אזילת השטחים הפתוחים מחוץ לערים. ככל שיותר ויותר אנשים
בוחרים לעזוב את העיר הגדולה ולעבור לפרברים, כך צפוי המחסור לגדול. הכרזה על שטח
מסוים כמתחם פינוי בינוי מאפשרת לנצל את אותו שטח לטובת יצירת כמות גבוהה הרבה
יותר של דירות ופתרונות דיור.
פיצוי לתושבים
בעקבות פינוי בינוי
תושבים שבאזור
המגורים שלהם הוחלט לבצע פינוי בינוי צריכים לקבל על כך פיצוי. הפיצוי הוא מטעם
היזם, שבדרך כלל מתחייב לתשלום שכר הדירה ולתשלום הארנונה. האינטרס של היזם הוא
לכסות הוצאות ולהרוויח סכומי כסף לא מבוטלים לאחר מכירת שאר הנכסים בפרויקט. עם
זאת, גובה הרווח של היזם מותנה במכירת כל הדירות הנוספות בהתאם למחיר שהוא קובע. הפינוי של התושבים
כרוך גם במציאת דיור חלופי. הדיור החלופי יכול להיות באותו אזור או באזור אחר,
כשמבחינתם השאיפה היא להרוויח מההפרש בין הדירה הישנה והחדשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה