גילוי מרצון

 

מתי כדאי לבצע גילוי מרצון?

נוהל גילוי מרצון מנוסח על ידי משרד המשפטים בליווי רשויות המס. מטרתו של הנוהל היא לעודד את הציבור הרחב של הנישומים להצהיר על העלמות מס, או במילים אחרות לתקן את דיווחי המס השגויים שלהם. בתמורה להצהרה כזו שמכונה בעגה המקצועית "גילוי מרצון", במשרד המשפטים וגם ברשויות המס מתחייבים שלא להעמיד לדין את הנישום.

מצד אחד, גילוי מרצון מגלם בתוכו המון יתרונות. זה למשל נוהל שיכול להיות רלוונטי גם עבור שכירים וגם עבור עצמאיים, בעלי עסקים, מנהלי חברות, בעלי שליטה ועוד. מצד שני, במשרד המשפטים וברשויות המס מבינים שנוהל כמו גילוי מרצון עלול לגרום לניצול של המערכת. אז כדי למנוע ניצול כזה וכדי לאפשר רק לנישומים שבאמת מגיע להם לקבל את ההטבות להגיש את הבקשה, יש קריטריונים שבהם צריך לעמוד.

קריטריונים עבור נוהל גילוי מרצון

כדאי לבצע גילוי מרצון רק אם עומדים בקריטריונים המוגדרים בנוהל עצמו. בשביל להכיר את אותם תנאים, אפשר להתייעץ עם בעלי מקצוע כגון רואי חשבון, יועצי מס ובמקרים מסוימים גם עורכי דין שמגיעים מהתחום ובקיאים בו. במקביל, אפשר לקבל מידע אובייקטיבי לגבי התנאים השונים של נוהל גילוי מרצון לפי אתרי האינטרנט של משרד המשפטים, רשויות המס וכן הלאה.

הדבר החשוב ביותר הוא להתייחס אל הקריטריונים השונים של נוהל גילוי מרצון בתור אינדיקציה למידת ההתאמה שלו עבור הנישומים. אם למשל לא עומדים בתנאים מסוימים, זה כנראה אומר שאין טעם לנסות לבצע את הנוהל ושגם לא ניתן יהיה להפיק מתוכו תועלת או ערך מוסף. לכן בהקשר הזה, הכנת שיעורי הבית היא חלק בלתי נפרד מהתהליך שבו מגישים בקשה עבור נוהל גילוי מרצון ומנסים לנצלו.