ניהול סיכונים תפעוליים

 

ניהול סיכונים תפעוליים וחשיבותו לארגון

סיכון תפעולי עלול לפגוע בארגון בדיוק כמו סיכון מסחרי או כלכלי. היות וארגונים שונים משעינים את הפעילות שלהם על ההיבט התפעולי, כל סיכון כזה גם עלול להוריד לטמיון השקעה של זמן ומשאבים. יתרה על כך, יש צורך בניהול מסודר של סיכונים תפעוליים כדי לקצר את משך הזמן הנדרש לצורך חזרה לשגרה. אם יודעים להצביע מראש על הסיכונים התפעוליים וגם לנהל אותם, נדרשת פחות השקעה לצורך התאוששות ממשבר או יציאה מתוך מצבי מצוקה ואסון.

יש מגוון רחב של סיכונים תפעוליים שאיתם הארגון נאלץ להתמודד. עם זאת, כל הסיכונים השונים מתאפיינים בכך שהם עלולים להופיע גם בשגרה וגם בחירום. אז בין אם מדובר על סיכונים שונים בשגרה או בחירום, הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ עם אנשי מקצוע. בפועל, אנשי המקצוע הם אלו שיודעים להצביע על הסיכונים התפעוליים הרלוונטיים עבור הארגון – אך במידת הצורך גם לנהל אותם.

איך מבצעים ניהול סיכונים תפעוליים?

ניהול סיכונים תפעוליים מבוצע לאחר שמגבשים מפת סיכונים מסודרת. לפי מפת הסיכונים הזו, יודעים על איזה מוצר או שירות מפתח של הארגון עלול כל סיכון להשפיע. לאחר מכן, מתמקדים במיגון של אותם מוצרים או שירותי מפתח. ככל שמתמקדים טוב יותר ובאופן מבוסס במוצרים או בשירותי המפתח, כך עולה הסיכוי להתמודדות אפקטיבית עם סיכונים תפעוליים מסוגים שונים.

מלבד ניהול מפת סיכונים, יש צורך לבצע סקרי סיכונים. כאן השאיפה היא לא רק להכיר את הסיכונים הנשקפים לעסק ספציפי, אלא גם להבין מהם הסיכונים שקיימים בתחום או בענף שבהם הוא משולב. לאחר מכן, ניתן להיערך לסיכונים בפעילות חדשה לעומת סיכונים בפעילות קיימת ואף לתרגל ניהול אירועים של כשל תפעולי.