התאוששות מאסון
כחובה ולא פריבילגיה
הטעות הנפוצה של
מנהלי ארגון גורסת שתכנית מסודרת של התאוששות מאסון היא פריבילגיה. זה נכון שעד
לפני מספר שנים רק ארגונים גדולים הרשו לעצמם להשקיע זמן ומשאבים בניסוח תכניות מן
הסוג הזה, אך כיום ברור שמדובר על כלי עבודה לכל דבר ועניין. בגלל שמדובר על כלי
עבודה, אין משמעות לשאלה מה גודל הארגון שמנסח את התכנית ומה הוא יכול לעשות בשביל
להפוך אותה מתיאוריה למציאות.
במילים אחרות, הדרך הנכונה להתייחס לתהליך של התאוששות מאסון היא כאל חובה ולא פריבילגיה. כאשר הארגון מבין את זה, הוא מגדיל את הסיכוי לכך שההתאוששות שלו מהאסון תהיה מהירה ואפקטיבית. בין היתר, האפקטיביות של התאוששות מאסון נמדדת למשל ביתרון שהוא משיג מול ארגונים מתחרים, בתחושה של העובדים וגם ביכולת שלו לשמור על המוניטין של המותג, המוצר או השירות.
איך משיגים יכולת מהירה
של התאוששות מאסון?
שאלת מיליון הדולר
היא מה בעצם הארגון יכול לעשות בשביל לשפר את היכולת שלו להתאושש מאסון. אז מצד
אחד, ברור שלארגונים גדולים יש יותר משאבים ושהם יכולים להפעיל אותם גם בשגרה וגם
בחירום. מצד שני, אם מנהלים תכנית נכונה של המשכיות עסקית אפשר להתאושש מאסון
בצורה מהירה גם בלי קשר לגודל הארגון, למספר העובדים שיש לו, למספר הלקוחות וכן
הלאה.
במילים אחרות, הכנה
מוקדמת היא התנאי הכי חשוב עבור התאוששות מאסון. כאשר משקיעים בהכנה מוקדמת ולא
מחכים לאסון, מגדילים את הסיכוי לכך שכל עובד של הארגון יידע מה לעשות. מלבד הידע
של העובדים עצמם, תכנית מסודרת של התאוששות מאסון יכולה לסייע גם לצוות המנהלים, למי
שמקבל את ההחלטות ואף לגורמי האכיפה או הרגולציה שרלוונטיים לתחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה