בסיום
ההליך הפלילי בבית המשפט, ישנן אפשרויות משפטיות נוספות אשר אפשר לממש בפני הנאשם.
ניתן לערער על הערכאה הראשונה (אשר היא בית משפט השלום), ניתן לערער על הערכאה
השנייה (אשר היא בית משפט מחוזי) ואילו האפשרות השלישית, היא אפשרות לערעור
"חוץ משפטי" – בבקשת חנינה לנשיא המדינה לצורך העניין.
חנינה
- המשך
במקרים
מסוימים עדיף להגיש בקשת חנינה, לפני שימוש בערעור או אפשרות אחרת כל שהיא.
במציאות משפטית בה אין כל חופש לשיקול הדעת של השופטים, הביאו הדברים לשינוי
הנסיבות, כך שישנו צורך בהתייחסות נוספת מצד בית המשפט. במקרים מעין אלו, בית
המשפט עשוי לדחות את תחילת ביצועו של גזר הדין, עד קבלת ההחלטה לגבי בקשת החנינה
אשר הוגשה על ידי הנאשם. יש לציין את העובדה, כי קבלת החלטות לגבי חנינה, אורכות
זמן ממושך למדי. על כן, מדובר בדרך לגיטימית לעיכוב ביצוע של ענישה פלילית, אם
נגזרה על הנאשם. אין זה אפשרי להגיש בקשת חנינה יחד עם הערעור אצל ערכאה גבוהה
יותר על העונש שנגדר. במצב כזה, אותו דיון בבקשה חנינה, עשוי להידחות על הסף, בשל
קיומו של הליך פלילי נוסף אחר בד בבד באותו זמן, אשר מתנהל בחדרי בית המשפט,
כשבסיומו, הנאשם יכול לצאת לחופשי, מבלי להזדקק לבקשת חנינה כלל וכלל.
עוד
אודות חנינה
בקשות
חנינה אשר מוגשות לבית הנשיא, לא תמיד קשורות לעונש עצמו. לעיתים הן נוגעות יותר
להשלכות של העונש כלפי הנאשם. נשיא המדינה לא כבול לחוק. זה נותן לו את האפשרות
לשנות את העונש, להמיר אותו לעונש אחר, או, במקרים מסוימים, אף לבטל את העונש, זאת
בהתאם למציאות שנחשפה אליו בבקשה. נציין כאן, כי בזמן החלטתו של הנשיא על מתן
החנינה, הרי ששיקולים משפטיים הנוגעים לבית המשפט – לא נכללים בהחלטתו.
חנינה
– מסלול מהיר
ישנו
גם "מסלול מהיר" בתהליך בקשת החנינה, זאת במקרה בו על הנאשם נגזר עונש
מאסר בן פחות מחמש שנים. בוודאי שמומלץ, במקרה זה, לבקש "עיכוב ביצוע",
זאת עד למועד פרסומה של ההחלטה לחנינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה